המיתון יכול להיות משבר רציני (כמו שבעלי עסקים רבים חושבים),
אבל הוא גם יכול להיות הדבר הכי טוב שקרה לעסק שלך, נכון?
אם אתה מסכים איתי, אז, אתה יכול לעצמך זמן ולוותר על קריאת המשך המאמר.
מצד שני, אולי בעצם עדיף שלא תעשה את זה, כי אתה תמיד יכול ללמוד משהו חדש על העסק שלך, נכון? אני מאמין שרוב בעלי העסקים לא יסכימו עם ההצהרה הזו, ואני גם יכול להבין אותם. אחרי הכול מיתון זהו מצב שבו אנשים קונים פחות ומוציאים פחות כסף, וכך נשאר להם פחות כסף להוציא בעסק שלך, מה שאומר שההכנסות שלך יורדות, הרווחים שלך יורדים וסכנת הקיום של העסק שלך הופכת ממשית יותר וגדולה יותר.
האם אתה לוקח אחריות על העסק שלך ועל מה שקורה בו, או לא?
כשאני מדבר על לקחת אחריות על העסק ועל כל מה שקורה בו, אני לא אומר שאתה צריך לקחת אחריות על זה שיש מיתון כרגע, אבל אתה כן צריך לקחת אחריות על הדברים שאתה עושה כתוצאה מהמיתון.
אני אתן איזו דוגמא, כדי להסביר על מה אני מדבר.
אני בן 16 וחצי, אהבה ראשונה, מאוהב עד מעל הראש. אני מאושר עד הגג והחיים מחייכים אליי. אני מתעורר בבוקר, השמש מאירה לי את היום ומחממת לי את הלב, הפרחים פורחים בשלל צבעים וניחוחות משגעים, והציפורים מצייצות ומלוות את יומי בפס-קול מרנין לב. אאחח, איזה יום נפלא יהיה לי היום.
בערב אני קופץ לבקר את החבר הכי טוב שלי, וכשאני נכנס אליו לחדר נכונה לי הפתעה לא נעימה במיוחד, כאשר החברה שלי והחבר הכי טוב שלי נמצאים במצב אינטימי שלא ניתן לפירוש אחר. אני מתבאס ואני כועס ואני שונא את העולם ואני הולך לישון בעצבים. כשאני קם בבוקר, אני כועס על העולם. השמש הזו מסנוורת לי את העיניים ושורפת, הריח של הפרחים מוציא אותי מדעתי והציפורים חופרות לי בנשמה בצלילים צורמים ומעצבנים. איזה יום גרוע זה הולך להיות.
מה גרם לכך שהעולם השתנה?
האם האינטימיות שבין החברה שלי והחבר שלי השפיעו כל כך על העולם?
האם הם השפיעו על ציוץ הציפורים? על ריח הפרחים? על הטמפרטורה של השמש? כמובן שלא.
אז, מה בכל זאת קרה?
ובכן, מה שקרה זה, שהדרך שלי להסתכל על העולם השתנתה.
קודם הסתכלתי וחיפשתי את החיוב שבעניין והשמש חיממה לי את הלב. עכשיו אני מסתכל על הנורא שבעניין, והשמש שורפת לי את היום ומסנוורת.
אני לא צריך לקחת אחריות על השמש, על הציפורים או על הפרחים, ואפילו לא על החברה שלי ועל החבר שלי,
אבל אני כן צריך לקחת אחריות על הבחירות שלי ועל התגובות שלי ועל ההחלטות שלי ועל התובנות שלי, כי הן שלי, ואני תמיד יכול לבחור אחרת, להגיב אחרת או להחליט אחרת, אם אני רק רוצה בכך, אבל לפני שאני יכול לרצות אני צריך להיות מדוע לכך שזה בהחלטתי ותלוי רק בי.
אז, נחזור למיתון.
כבעל עסק, אתה לא צריך לקחת אחריות על המיתון, אבל אתה כן צריך לקחת אחריות על העסק שלך ועל הפעילויות שאתה עושה בעסק שלך.
כשאני הולך לסופר, אני לא רואה אנשים שמוותרים על המילקי כדי לקחת אשל במקום, ואני גם לא רואה אנשים שמוותרים על קניית פיתות או לחמניות, וקונים במקום זאת קמח ושמרים.
הסיבה היא, שאנשים לא קונים מוצרים, אנשים קונים ערך. כשאנשים קונים מילקי הם לא קונים מוצר חלב, הם קונים תענוג. כאשר אנשים קונים פיתה הם לא קונים פחמימות, הם קונים נוחות.
מה אתה (והעסק שלך) מוכר ללקוחות שלך? פחמימות או נוחות?
אנשים אולי יקנו פחות מוצרים או מוצרים יקרים פחות, אבל הם לא יקנו מוצרים בעלי ערך נחות.
אם תיקח אחריות על העסק שלך, ותנצל את המיתון כדי להפוך את המוצרים שאתה מוכר לערכים שאתה מוכר, על ידי כך שתדגיש את הערך שיש למוצר שלך (או לשירות שאתה נותן), לקוחות ימשיכו לקנות ממך, וגם אם יקנו פחות, לקוחות חדשים שרוצים לקבל את הערך שאתה נותן יקנו ממך גם. כך תוכל להגיד גם אתה - המיתון זה הדבר הכי טוב שקרה לעסק שלי, כי הוא גרם לי להדגיש את הערך של העסק שלי, מה שעזר לי להטמיע את הערכים שאני נותן אצל הלקוחות שלי ואצל הלקוחות הפוטנציאליים שלי, ויצרתי לעצמי רשימת לקוחות, שכאשר יגמר המיתון יסייעו לעסק שלי לפרוח כמו שלא פרח מעולם.
אבל, אתה גם יכול לחשוב שהמיתון הוא קטסטרופה, ושהוא מזיק לעסק שלך, ולהתפלל שהעסק שלך יצליח לשרוד בתקופת המיתון הזו, שמי יודע מתי היא תיגמר.
אבל הוא גם יכול להיות הדבר הכי טוב שקרה לעסק שלך, נכון?
אם אתה מסכים איתי, אז, אתה יכול לעצמך זמן ולוותר על קריאת המשך המאמר.
מצד שני, אולי בעצם עדיף שלא תעשה את זה, כי אתה תמיד יכול ללמוד משהו חדש על העסק שלך, נכון? אני מאמין שרוב בעלי העסקים לא יסכימו עם ההצהרה הזו, ואני גם יכול להבין אותם. אחרי הכול מיתון זהו מצב שבו אנשים קונים פחות ומוציאים פחות כסף, וכך נשאר להם פחות כסף להוציא בעסק שלך, מה שאומר שההכנסות שלך יורדות, הרווחים שלך יורדים וסכנת הקיום של העסק שלך הופכת ממשית יותר וגדולה יותר.
האם אתה לוקח אחריות על העסק שלך ועל מה שקורה בו, או לא?
כשאני מדבר על לקחת אחריות על העסק ועל כל מה שקורה בו, אני לא אומר שאתה צריך לקחת אחריות על זה שיש מיתון כרגע, אבל אתה כן צריך לקחת אחריות על הדברים שאתה עושה כתוצאה מהמיתון.
אני אתן איזו דוגמא, כדי להסביר על מה אני מדבר.
אני בן 16 וחצי, אהבה ראשונה, מאוהב עד מעל הראש. אני מאושר עד הגג והחיים מחייכים אליי. אני מתעורר בבוקר, השמש מאירה לי את היום ומחממת לי את הלב, הפרחים פורחים בשלל צבעים וניחוחות משגעים, והציפורים מצייצות ומלוות את יומי בפס-קול מרנין לב. אאחח, איזה יום נפלא יהיה לי היום.
בערב אני קופץ לבקר את החבר הכי טוב שלי, וכשאני נכנס אליו לחדר נכונה לי הפתעה לא נעימה במיוחד, כאשר החברה שלי והחבר הכי טוב שלי נמצאים במצב אינטימי שלא ניתן לפירוש אחר. אני מתבאס ואני כועס ואני שונא את העולם ואני הולך לישון בעצבים. כשאני קם בבוקר, אני כועס על העולם. השמש הזו מסנוורת לי את העיניים ושורפת, הריח של הפרחים מוציא אותי מדעתי והציפורים חופרות לי בנשמה בצלילים צורמים ומעצבנים. איזה יום גרוע זה הולך להיות.
מה גרם לכך שהעולם השתנה?
האם האינטימיות שבין החברה שלי והחבר שלי השפיעו כל כך על העולם?
האם הם השפיעו על ציוץ הציפורים? על ריח הפרחים? על הטמפרטורה של השמש? כמובן שלא.
אז, מה בכל זאת קרה?
ובכן, מה שקרה זה, שהדרך שלי להסתכל על העולם השתנתה.
קודם הסתכלתי וחיפשתי את החיוב שבעניין והשמש חיממה לי את הלב. עכשיו אני מסתכל על הנורא שבעניין, והשמש שורפת לי את היום ומסנוורת.
אני לא צריך לקחת אחריות על השמש, על הציפורים או על הפרחים, ואפילו לא על החברה שלי ועל החבר שלי,
אבל אני כן צריך לקחת אחריות על הבחירות שלי ועל התגובות שלי ועל ההחלטות שלי ועל התובנות שלי, כי הן שלי, ואני תמיד יכול לבחור אחרת, להגיב אחרת או להחליט אחרת, אם אני רק רוצה בכך, אבל לפני שאני יכול לרצות אני צריך להיות מדוע לכך שזה בהחלטתי ותלוי רק בי.
אז, נחזור למיתון.
כבעל עסק, אתה לא צריך לקחת אחריות על המיתון, אבל אתה כן צריך לקחת אחריות על העסק שלך ועל הפעילויות שאתה עושה בעסק שלך.
כשאני הולך לסופר, אני לא רואה אנשים שמוותרים על המילקי כדי לקחת אשל במקום, ואני גם לא רואה אנשים שמוותרים על קניית פיתות או לחמניות, וקונים במקום זאת קמח ושמרים.
הסיבה היא, שאנשים לא קונים מוצרים, אנשים קונים ערך. כשאנשים קונים מילקי הם לא קונים מוצר חלב, הם קונים תענוג. כאשר אנשים קונים פיתה הם לא קונים פחמימות, הם קונים נוחות.
מה אתה (והעסק שלך) מוכר ללקוחות שלך? פחמימות או נוחות?
אנשים אולי יקנו פחות מוצרים או מוצרים יקרים פחות, אבל הם לא יקנו מוצרים בעלי ערך נחות.
אם תיקח אחריות על העסק שלך, ותנצל את המיתון כדי להפוך את המוצרים שאתה מוכר לערכים שאתה מוכר, על ידי כך שתדגיש את הערך שיש למוצר שלך (או לשירות שאתה נותן), לקוחות ימשיכו לקנות ממך, וגם אם יקנו פחות, לקוחות חדשים שרוצים לקבל את הערך שאתה נותן יקנו ממך גם. כך תוכל להגיד גם אתה - המיתון זה הדבר הכי טוב שקרה לעסק שלי, כי הוא גרם לי להדגיש את הערך של העסק שלי, מה שעזר לי להטמיע את הערכים שאני נותן אצל הלקוחות שלי ואצל הלקוחות הפוטנציאליים שלי, ויצרתי לעצמי רשימת לקוחות, שכאשר יגמר המיתון יסייעו לעסק שלי לפרוח כמו שלא פרח מעולם.
אבל, אתה גם יכול לחשוב שהמיתון הוא קטסטרופה, ושהוא מזיק לעסק שלך, ולהתפלל שהעסק שלך יצליח לשרוד בתקופת המיתון הזו, שמי יודע מתי היא תיגמר.
יניב לב ארי
אימון שיווקי לעסקים
מאמן שיווקי, מאמן עסקי ויועץ שיווקי
רוצה לקבל טיפים בנושא שיווק לעסק?
http://www.yanivlevari.com
אימון שיווקי לעסקים
מאמן שיווקי, מאמן עסקי ויועץ שיווקי
רוצה לקבל טיפים בנושא שיווק לעסק?
http://www.yanivlevari.com
